חברה ומדינה – ארכיאולוגיה
הלימודים עוסקים בהקניית מושגי יסוד במחקר ארכיאולוגי ובהקניית ידע על התרבויות של העולם העתיק, תוך שימת דגש על התרבויות הקדומות בארץ ישראל.
הלימודים נחלקים לשלושה מדורים:
מדור לאריאולוגיה פרהיסטורית שעוסק בתולדות האדם מראשית הפועתו בעולם ועד לראשית ההתישבות הקבע.
מדור לאריכאולוגיה מקראית שעוסק בתרבויות הקדומות של ארץ ישראל, החל מהתקופה הנאוליתית ועד לתקופה ההלניסטית.
מדורלאריאולוגיה קלאסית ומוסלמית שבו לומדים על הארכיאולוגיה והאומנות של יוון, רומי, ביזנטיון והעולם המוסלמי.
בנוסף, על הלומדים לבחור בתחום התמחות נוסף מבין: פרהיסטוריה, ארכיאולוגיה של התקופות הקלאסיות או שילוב בין ארכיאולוגיה קלאסית לארכיאולוגיה מוסלמית של ימי הביניים.
לימודי חברה כלליים, נועדו להקנות ללומדים מושגי יסוד ותיאוריות בסיסיות בתחומים השונים של מדעי החברה. שימוש בכלים מדעיים מקובלים ויישומן האמפירי של התאוריות בהוויה החברתית הישראלית, לעודד חשיבה וניתוח בינתחומי של בעיות כלכליות, פולטיות וחברתיות.
הלומדים בחוג זה בד"כ מהווים חלק מלימודים במסלול דו חוגי, כאשר החוג המשני יכול להיות מתחומים שובנים, בהתאם למוסד הלימוד, ניתן לשלב חוג לוגיסטיקה או רנטגנאות, עם מדע המדינה, היסטוריה, ספות, פילוסופיה ועוד.
לצד הכלים התאורטיים והמחקריים של מדעי החברה מקנה תוכנית זו לתלמידים ידע שיאפשר לבוגריהן לפנות למוסדות ולארגונים בתחומי החברה, הכלכלה, מערכת השלטון והניהול במוסדות הציבוריים. שילוב לימודים הרב-תחומיים והתתרכזות באחד התחומים מאפשרים לבוגר להמשיך בלימודי תואר שני בתחומים של מדעי החברה, וזאת על פי תנאי הקבלה והדרישות של האוניברסיטאות, ובכפוף להשלמות אם ידרשו.
נושאי הלימודים כוללים – לימודי התואר הראשון מתקיימים, בדרך כלל, בשני מסלולים: חד חוגי ודו חוגי בו נלמד חוג נוסף.
בין נושאי הלימוד: מבוא לסטיסטיקה, מבוא לסוציולוגיה, מבוא לממשל ופוליטקה, מבוא לכלכלה, מבוא ליחסים בנלאומיים, חוק ממשל וסדר חברתי, התנהגות ארגונית, שיטות מחקר ועיבוד נתונים מדעי במדעי חברה, תולדות במחשבה המדינית, החברה הישראלית, פרט וחברה, תיאוריות ויישומים במיקרו ומאקרו כלכלה, ממשל במדינת ישראל ועוד.
חברה ומדינה – מדעי המדינה
מטרת לימודי מדע המדינה היא הקניית ידע והבנה במגוון תחומים הנוגעים למדינה ולפוליטיקה בארץ ובעולם: תופעות והתנהגות פוליטית, הגות מדינית ומדיניות ציבורית. הלימודים עוסקים בביטויים המעשיים של תופעות פוליטיות והן בממדים התיאורטיים של הפוליטיקה.
מדע המדינה מעמיד במרכז התעניינותו את המדינה, המוסדות והכוחות הפועלים בה, את היחסים בין המדינות, את התהליך הפוליטי ואת דרכי קביעת המדיניות הציבורית וביצועה.
את הנושאים בהן דן מדע המדינה ניתן לחלק לארבעה תחומים: ממשל, מינהל ומדיניות ציבורית, יחסיים בינלאומיים ואסטרטגיה, מחשבה מדינית, כיווני התפתחות וקידום מקצועי.
